חיילי סדיר ומילואים הוקפצו לבסיסים ולנקודות האיסוף במהלך החג, אך התקשו להגיע בהעדר תחבורה ציבורית ומענה מספק מטעם הצבא. הדבר עורר ובצדק את זעמם של המשרתים וקרוביהם כשהרשתות החברתיות וכלי התקשורת הוצפו בתלונות של מילואימניקים שחלקם כבר משרתים בשנה האחרונה למעלה מ-200 ימים במילואים ונדרשו להפסיק (שוב) את חייהם הסדירים ובמקרים רבים את ילדיהם ובני ובנות זוגם כדי ללבוש מדים ולהתייצב, ואחרי כל זה, פשוט אי אפשר להגיע, פיזית. המדינה לא שם. בדיוק אותו מקרה אירע גם בשבעה באוקטובר, חג שמחת תורה, עם פרוץ המלחמה.










