יש המכנים אותו "עשור אבוד". יותר מ-10 שנים אחרי תחילתו של עידן שי ג'ינפינג, התברר שחלק ניכר מן הצמיחה של סין במשמרת שלו נבע מהלוואות שאינן בנות קיימא, ספקולציות נדל"ן והשקעות במפעלים ובתשתיות שהמדינה לא הייתה צריכה באמת. רפורמות מורכבות שהיו יכולות לאפשר צמיחה עמידה יותר, כמו צעדים להגדלת הוצאות הצרכנים, הוזנחו לטובת מדיניות שנועדה לחזק את השליטה של המפלגה הקומוניסטית.











