כאשר האיחוד האירופי החליט להעמיק את האינטגרציה בין הכלכלות שלו ולהשיק מטבע משותף, הוא הציב לחברות שייצטרפו לגוש האירו תנאים נוקשים, כחלק מאמנת מאסטריכט: לא יותר מ־3% גירעון שנתי, לא יותר מ־60% חוב לאומי (ביחס לתמ"ג השנתי). זו היתה קצת המקבילה הפיסקלית ל"קץ ההיסטוריה": תמו המשברים הביטחוניים, תמו ימי משבר האינפלציה, הסחר הגלובלי מובטח, כל מה שצריך הוא ניהול מוניטרי יציב של הכלכלה, בלי התפרעויות תקציביות, והכל יהיה בסדר.
התקציב שמסבך את שתי הכלכלות הגדולות באירופה
שתי הכלכלות הגדולות באירופה חוות משברים פוליטיים סביב נושא התקציב ● בצרפת ניסיון לצמצם את הגירעון נתקל באופוזיציה מימין ומשמאל, והביא לחילופים תכופים של ראשי ממשלה ● בגרמניה קרה ההפך, ונקבעו בחירות לאחר ששר האוצר סירב לפתוח את הארנק, ופוטר ● עידן החוב מבשר חוסר יציבות ביבשת
אסף אוני | פורסם ב19 בינואר 2025 בשעה 5:50
עמנואל מקרון נשיא צרפת וראש הממשלה החדש, פרנסואה ביירו. ינסו להעביר תקציב / צילום: ap, Ludovic Marin
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם לקוד האתיהמופיעבדו"ח האמוןלפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
עוד בנושא
הנקראות ביותר : גלובלי ושוקי עולם
המומלצות
תוכן שיווקי >
הישאר מעודכן במה שקורה עם הניוזלטר של גלובס
הרשמה