בספרות, ובכלל באמנות, שָׁגוּר לומר כי האיכות קובעת ולא הכמות. הסופר יערוך שוב וָשוב את ספרו, יתקן וישנה ולבסוף יביא לקורא יצירה קב ונקי, כמו גוסטב פלובּר, שהיה מגלגל את מילות רומניו האסתטיים על לשונו, או ג'יימס ג'ויס על ארבעת ספריו המתפתחים דרך זרם התודעה, אך לא תמיד זה כך. יש פעמים שבהן מתוך הכמוּת נולדת האיכוּת. כזה הוא אונורה דה בּלזק בן המאה ה-19, שכתב בשפע ובמהירות הבּזק. כזה הוא גם סטיבן קינג האהוב בחצי השני של המאה ה-20, וכזה הוא גם סופר המתח המודרניסט הקלאסי ז'ורז' סימנון, שהוא מכונת טקסטים משומנת ובלתי נלאית של רומנים, סיפורים קצרים וקטעי זיכרון אוטוביוגרפיים.
"החתול" של ז'ורז' סימנון: בזמן שהשכונה נחרבת בפרויקט פינוי-בינוי, גם הזוגיות מידרדרת
הרומן "החתול" של סופר המתח הבלגי הוא יצירת מופת, שנכתבה רק במשך שבועיים ● במרכז העלילה ניצבים אמיל ומרגריט, זוג נשוי ומסוכסך, מאחרוני התושבים של שכונה ההולכת ונהרסת במסגרת פרויקט פינוי-בינוי, ממש כמו אצלנו בתל אביב
| פורסם ב25 בינואר 2025 בשעה 10:15
ז'ורז' סימנון בלונדון, 1962. כתב 60 עד 80 עמודים ביום / צילום: Reuters
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם לקוד האתיהמופיעבדו"ח האמוןלפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
