בשנה וחצי האחרונות עשיתי לי מנהג להתעמק בסטיקרים לזכר הנופלות והנופלים, אלה המודבקים למכביר ברחבי הארץ - על ספסלים בפתחן של מסעדות, על מכונות קפה ועל עמודים בכל קרן רחוב. הלב נשרף בעודי מביטה בפנים המחייכות ובקוראי את המוטו של כל אחד מהם. תהיתי מה אהבו לעשות בחייהם הקצרים - היכן נהגו לבלות, לטייל ולשתות, מה התאוו לאכול ולאן נהגו להביא את האהבות בלילות זרועי כוכבים.










