שווייץ מתגאה מאוד בניטרליות שלה, שנמשכת ברציפות מאז 1515 ושעוגנה בהסכמים בינלאומיים בתחילת המאה ה־19. אחרי הכל, היא הבסיס לשגשוג הכלכלי שלה, למערכת בנקאות אמינה, להתחמקות עקבית ממלחמות אזוריות המוחקות עושר באופן שיטתי וליציבות פוליטית ועסקית. גם אחרי מלחמת העולם השנייה, המדיניות השווייצרית הייתה לא לבחור צד בכל מקרה של עימות בינלאומי, כדי למקסם את האפשרויות העסקיות והמסחריות. העושר ההיסטורי והמצטבר של המדינה מתבטא בין היתר בכך שיחס החוב־תוצר שלה, למשל, עומד על 17% בלבד, לפי נתוני קרן המטבע הבינלאומית.











