מי שיסתובב היום בין שבילי קיבוץ נירים בעוטף עזה, ששבעה מתושביו נרצחו ו־28 מבתיו נשרפו כליל ב־7 באוקטובר, יוקף בפסטורליה שנראית כמעט מושלמת. למעט קליעי רובים שעשויים לצוץ באדמה באזורים מסוימים, המדשאות שלאורך הקיבוץ מוריקות, הבתים שופצו וחלקם אף שודרגו. בימים אלה אפילו נבנית מחדש שכונת הצעירים. בסמוך לחדר האוכל יש קיר ובו פסיפס צבעוני שמשובצים בו שמות המשפחות שחזרו להתגורר בקיבוץ: מלמד, אבני, הלר, כפיר ועוד רבים. במילים אחרות, בקיבוץ נירים, כמו בקיבוצים נוספים שפונו ב־7 באוקטובר, החליטו להרוס את השרוף ולבנות מחדש, ואפילו גדול ויפה יותר מקודם. על הנצחה או שימור מסוים של הטראומה הם ויתרו לגמרי.
לשמר או להרוס: דילמת ההנצחה שקורעת את חברי הקיבוצים בעוטף
קיבוץ נירים החליט להרוס את כל המבנים שנפגעו, בניר עוז ובכפר עזה מתחולל ויכוח עז על אופן ההנצחה ● האם זה בכלל מוקדם מדי לקבל החלטות שיעצבו את הזיכרון בעתיד? אנשי הקיבוצים וחוקרים מדברים על פתרונות אפשריים ● <strong>שנתיים ל-7 באוקטובר, פרויקט מיוחד</strong>
הילה ויסברג | פורסם ב07 באוקטובר 2025 בשעה 7:00
להרוס כדי לפתוח דף חדש או להשאיר כדי ''לזכור ולעולם לא לשכוח''? כפר עזה / צילום: Reuters, EVELYN HOCKSTEINנושאים קשורים:
הוספת נושאים למעקב ב 
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם לקוד האתיהמופיעבדו"ח האמוןלפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
