בית הדין הרבני

הרבנות מגבילה את סכום הכתובה. כמה באמת שווה ההתחייבות?

360 אלף שקל - זו התקרה החדשה שקבעה הרבנות הראשית לכתובה, שטר שלעתים הופך במעמד הגירושים למוקד של מאבק ● מתי האישה זכאית לקבל את הסכום, באילו מקרים היא עלולה לאבד אותו, ומה יקרה לכתובות המנופחות שנחתמו עד היום? ● <strong>גלובס עושה סדר</strong>

לא יותר מ-360 אלף שקל: הרבנות מגבילה את סכום הכתובה

הרבנות הראשית קבעה לראשונה רף עליון של 360 אלף שקל לכתובה, לצד סכום מינימלי של 36 שקל ● המהלך נועד לצמצם התחייבויות בסכומים מופרזים, שלעיתים מגיעות לבתי הדין במסגרת הליכי גירושים ● עורכי דין בתחום סבורים כי ההגבלה עשויה דווקא להיטיב עם נשים: "התחייבות ריאלית עשויה להיות משמעותית יותר מהצהרה גרנדיוזית שאין מאחוריה יכולת פירעון"

תמורת אלפי שקלים לתיק: בתי הדין הפרטיים שעוקפים את הסחבת

בין מערכת המשפט האזרחית העמוסה לעייפה לבתי הדין הרבניים צמח בשנים האחרונות מסלול עוקף: מוסדות פרטיים הלכתיים, שאינם מחויבים ברישיון ומורשים לפסוק בסכסוכים אזרחיים ● האם מדובר בשוק פרוץ מדי, ומה תעשה לו הפסיקה החדשה של בג"ץ?

החוב למיקרוסופט שהביא להשבתת מערכת המחשוב בבתי הדין הרבניים

ההשבתה, שנמשכה יומיים, כללה חסימה של האפשרות לגשת לתכתובות מיילים, ליומנים ממוחשבים ולמאגרי המידע של בתי הדין הרבניים ● מדובר בחוב בסך 700 אלף שקל שטרם שולם, ועפ"י בתי הדין, הוא ישולם בימים הקרובים

בדרך לרבנות עוצרים ברשות המסים: הדרישה החדשה של היועמ"שית

<strong>הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו</strong> ● חוות דעת שהגישה היועצת המשפטית לממשלה לבג"ץ מאיימת להפוך הליכי גירושים רבים לאירוע מס ● בלשכת עורכי הדין טוענים: "דרישה שגויה ומרחיקת לכת של היועמש"ית, שמבקשת להפוך את רשות המסים לחלק בלתי נפרד מהליכי הגירושים"

ביהמ"ש הוציא יורש חוקי מביתו. זו הסיבה

התכתבויות עם נשים זרות הובילו לחיוב בעל בתשלום כתובה של 52 אלף דולר, לאחר שבית הדין קבע כי מדובר בעילה מוצדקת לגירושים ● בית המשפט קבע כי זכויות "בן ממשיך" בנחלה גוברות על הוראות צוואה, והורה לאחיין לפנות בית ● ובטבריה נקבע כי השכרת וילה לטווח קצר אינה נחשבת שימוש למגורים ●<strong> 3 פסקי דין בשבוע</strong>

הרחבת סמכויות בתי הדין הדתיים חריגה ביחס למערב. איך זה שם?

העברת החוק להרחבת הסמכויות של בתי הדין הרבניים והשרעיים בישראל יצרה סערה, אז בדקנו אם יש הסדרים דומים במדינות אחרות ● הבדל משמעותי אחד הוא שבמערב לא מדובר במוסדות של המדינה ● ולמרות זאת, גם שם לא בהכרח מרוצים מההסדר ● <strong>המשרוקית של גלובס</strong>

בתי הדין הרבניים מתרחבים לבוררות אזרחית: ההשלכות והמשמעויות

החוק המרחיב את סמכותם של בתי דין רבניים לדון בבוררות בהסכמה בעניינים אזרחיים אושר השבוע בכנסת ● מה הרציונל והאינטרסים מאחורי המהלך, באילו תחומים תורגש השפעה, ואילו אוכלוסיות עלולות להיפגע? ● <strong>גלובס עושה סדר</strong>

אושר סופית: בית הדין הרבני יוכל לנהל בוררות בעניינים אזרחיים

הכנסת אישרה לפנות בוקר בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), לפיה צדדים לסכסוך יוכלו בהסכמה להסמיך בתי דין רבניים ובתי דין שרעיים לדון כבוררים במחלוקת ביניהם, בהתאם לדין הדתי ● מי עלול להיפגע, ומהם הנושאים שהוחרגו?

ארגוני נשים: "לעצור את החוק להרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים"

הצעת החוק להרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים צפויה לעלות להצבעה הלילה במליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית ● בהמשך לכך, הועברה פנייה לראש הממשלה ולראשי סיעות נוספים ע"י שורה ארוכה של ארגוני נשים וחברה אזרחית, בדרישה לעצור את החוק ובבקשה שיתנגדו לו

מרחיבים מעט את הפעילות: כך פועלים השבוע בתי המשפט

מנהל בתי המשפט פרסם עדכון למתכונת החירום: דיונים בעניינים דחופים יתקיימו, וחלק מבתי המשפט ייפתחו לקבלת קהל ● בבתי הדין הרבניים יתקיימו רק דיונים דחופים ● ניתן לקיים קדמי-משפט אזרחיים בהיוועדות חזותית

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר, והבעל נותר בלי זכויות בבית

לפני אישור סופי: ביה"ד רבניים יוסמכו לברור בעניינים אזרחיים

על פי ההצעה שהוגשה על ידי חברי כנסת מיהדות התורה, בתי דין דתיים יהיו בעלי סמכות לדון כבוררים לפני דין תורה בעניינים אזרחיים, אם הצדדים הסכימו לכך ● סמוטריץ': "קורא לדיינים: כנסת ישראל נותנת לכם הזדמנות להראות לעם ישראל דין תורה וצדק"

ברוטו או נטו אחרי מס? כיצד לאזן נכון משאבים בזמן גירושים

המגמה הכללית בפסיקה הינה איזון על בסיס ברוטו של הנכסים בין בני זוג, אך יש דרכים נוספות שיכולות להועיל לשני הצדדים

הגרושה מרוויחה פי 3: האם האב בכל זאת חייב לשלם מזונות?

המחוזי בחיפה קבע שלא ניתן להרוס אגף בבית משותף בלי הסכמה של כל הדיירים ● בית הדין הרבני הפחית מזונות אך חזר על כך שהאב מחויב בהם גם כשפערי ההכנסות משמעותיים לטובת האם ● בית הדין לעבודה קבע שמשקיע ששימש כעובד זכאי לפיצויי פיטורים ואף חייב את בעל השליטה לשלם חלק מהחוב ● <strong>3 פסקי דין בשבוע</strong>

מתי בגידה מצדיקה חלוקת רכוש לא שוויונית בין בני זוג שמתגרשים?

התנהלות כלכלית שלילית של אחד מבני הזוג עשויה להוות נסיבה מיוחדת שתצדיק סטייה מחלוקת הנכסים המשותפים בצורה שוויונית

הרחבת סמכויות בית הדין הרבני תיפגע הפעם בעיקר בגברים

הוראת השעה המאפשרת לבתי הדין הרבניים לדון גם בסוגיית מזונות הילדים זכתה לתשומת-לב ציבורית - בעיקר בטענות לקיפוח נשים ● אך למעשה הפגיעה המשמעותית יותר היא דווקא כלפי הגברים, שבמקרים מסוימים יצטרכו לשלם הרבה יותר

הכנסת הרחיבה את סמכויות ביה"ד הרבני במזונות. מה המשמעות?

רק בפברואר האחרון קבע בג"ץ כי בתי הדין הרבניים אינם מוסמכים לדון במזונות ילדים ללא הסכמת שני ההורים ● האם הוא צפוי להתערב כעת בחקיקה של הכנסת שעקפה את פסיקתו, ומה היה המצב המשפטי עד עכשיו? ● <strong>גלובס עושה סדר</strong>

אושר: בית דין רבני יוכל לדון במזונות ילדים גם ללא הסכמת שני ההורים

החוק, שאושר במסגרת הסכמות עם המפלגות החרדיות, עוקף את פסיקת בג"ץ שאסרה על בתי הדין הרבניים לדון במזונות קטינים אלא אם שני ההורים הסכימו לכך

ביה"ד הרבני מנסח תנאים לנישואים עבור ילדים שנולדו מתרומת זרע

מאחר שהאפשרות היחידה להינשא כחוק בישראל עוברת דרך ביה"ד הרבני, אימהות רבות שהרו באמצעות תרומת זרע מודאגות מהאפשרות שבעתיד, כאשר ילדיהן ירצו להינשא כדת משה וישראל, הם ייתקלו בקשיים בשל אי-ידיעת זהות האב ● כתוצאה מכך התפתחה פרקטיקה יוצאת דופן