פסיכולוגיה

הוא עבד 16 שעות ביום. תמונה אחת שינתה לו את החיים

<strong>עם מי מדברים?</strong> רון רפלוביץ', לשעבר דירקטור במאנדיי והיום יועץ לחברות בצמיחה מהירה ומלווה בכירים לניהול אנרגיה ובריאות ● <strong>על מה מדברים?</strong> איך זה לעבוד בארגון שהוא "פארק שעשועים", המשבר שבסופו הבין שהוא קרוב לקריסה, ההחלטה לשנות את חייו והתובנות לניהול נכון ● <strong>פופקורן</strong>

"ניסו להיות מגניבים ופספסו בענק": השינוי הקטן של עברית עורר סערה

בפלטפורמת הספרים עברית החליטו לשנות את הלוגו ולרענן את המיתוג - והקפיצו את קהל היעד שכולל למעלה ממיליון קוראים ● "שינוי מזעזע", "סטירת לחי", "נטשתי" - איך הגיבו באתר לזעם ברשתות, ולמה דווקא קהל של קוראים מתקשה לקבל את השינוי?

קוקה-קולה בסך-הכול שינתה גופן, אז למה הצרכנים מרגישים מאוימים?

ענקית המשקאות הקלים קוקה-קולה החליטה לאחרונה לרענן את העיצוב עם פונט שמזכיר את מרלבורו, יצרה חיכוך מיותר וחטפה אש מהצרכנים ● שיעור להנהלות בהבנת הצד הרגשי של הלקוח ● <strong>האלגוריתם האנושי, מדור חדש</strong>

משחקי הרעב: המסעדה הטובה בלונדון, שמעולם לא הייתה קיימת

מסעדת The Shed at Dulwich כבשה את המקום הראשון בטריפאדוויזר, והטלפונים לא הפסיקו לצלצל - אבל רק העיתונאי ש"הקים" אותה ידע את האמת ● שיעור על כוחו של הנרטיב ● <strong>האלגוריתם האנושי, מדור חדש</strong>

הפרדוקס של רולקס: ככל שיותר קשה לרכוש אותו, כך רוצים יותר

ענקית היוקרה היא כבר מזמן לא רק יצרנית של שעונים שוויצריים, אלא גם דוגמה קיצונית ומרתקת למותג שמייצר ביקוש אדיר דווקא דרך חוסר זמינות ● ומה השיעור למותגים ישראלים? ● <strong>האלגוריתם האנושי, מדור חדש</strong>

החוקר שמציע: תתחילו לחשוב על החיים בגיל 100

ד"ר יוחאי שביט, מנהל המחקר במכון סטנפורד לאריכות ימים, טוען שגיל 100 הוא אופציה שרובנו צריכים להביא בחשבון, וצריך להיערך אליה כבר בגיל צעיר ● בעזרת מחקריו, הוא מבקש לכתוב נרטיב חדש לעשורים האחרונים של החיים ● שיחה עם חוקר שמביט בלי פחד ב"גיל החדש"

כך מפספסים רוב המשקיעים רווחים של מיליוני דולרים

שלל מחקרים איתרו נקודות כשל של המוח האנושי והפסיכולוגיה החברתית בבואם של אנשים לבצע השקעות ● כשמחברים את הממצאים, התמונה ברורה: המשקיעים היום סוחרים כי הם מחפשים ריגוש, מושפעים מאחרים, או חשים צורך לעשות משהו נוכח הכאוס סביב ● <strong>כתבה שלישית בסדרה</strong>

רוצים לעשות טיול משנה חיים? מחקרים מגלים - זו הדרך

מסעות נתפסו כטקס חניכה ואירוע מכונן עוד בימי הציידים־לקטים ● כיום, "תיירות טרנספורמטיבית" היא לא רק תחום מחקר תוסס אלא גם מוצר צריכה שמבטיח שינוי עוצמתי ● איך בדיוק הופך הטיול שובר השגרה לזהות חדשה, ולמה כמעט תמיד אנחנו חוזרים להרגלים ישנים רגע אחרי שפרקנו את המזוודה?

יותר ישראלים זקוקים לסיוע נפשי. האם הפתרון הוא להפסיק לאבחן?

ישראל הופכת לאומת ה"חוסן־טק" - אבל כמעט מחצית מהזקוקים לעזרה מוותרים עליה בשל חוסר נגישות ● המומחים מסבירים למה הניסיון "לאבחן את כולם" רק מחמיר את המצב וכיצד הפכה המצוקה לחלק מהזהות של דור ה־Z ● וגם: איך הדרך לשיקום הנפש הישראלית עוברת דווקא דרך קבוצות כדורעף, ייעוץ הורים ובוטים

משקיעים שימו לב: ההטייה שגורמת לכם להפסיד

"הטיית השורד" היא נטייה להסיק מסקנות מאלה ששרדו והצליחו, בלי ללמוד ממי שנכשלו ונעלמו ● בשווקים, הבעיה חריפה במיוחד: המשקיעים שמים את הכסף על רולטה רוסית, רק שהם משוכנעים שיש פה אסטרטגיה או מומחיות ● בשטח, סיכון אמיתי אינו נמדד במספר הפעמים שבהן משקיע הרוויח, אלא בשאלה האם הוא יכול להרשות לעצמו את הפעם האחת שבה האקראיות לא תעבוד ● <strong>הסיכונים בשווקים - כתבה ראשונה בסדרה</strong>

איש המודיעין שחושף: מה למדתי מהמשקיעים הגדולים בעולם

שיין פאריש, שעבד 15 שנה בגוף ביון קנדי, החל לעסוק בקבלת החלטות אחרי אסון התאומים ● בספרו "חשיבה צלולה" הוא מתרגם את מה שלמד מחתן פרס נובל פרופ' דניאל כהנמן וממנהל ההשקעות צ'רלי מאנגר לסדרת כללים שיעזרו לשפר ביצועים ● לגלובס הוא מסביר למה החלטות יומיומיות יותר חשובות לפעמים מאלה שנחשבות הרות־גורל

החוקרת שמסבירה: איך גורמים לנו להאמין בדברים שלא קרו

שיחה עם פרופ' רות מאיו מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית &bull; על הנטייה האנושית קודם כול להאמין, למה המושג "האמת שלי" הוא מסוכן, מדוע תאוריות קונספירציה הן אטרקטיביות, וכיצד AI דווקא עוזר נגד פייק ניוז

בין הספה לעגלה: כיצד אנו מחליטים אם ללכת לסופר או לקנות אונליין

מבצע "שאגת הארי" חידד את האופן שבו העולמות הפיזי והדיגיטלי מתקיימים זה לצד זה ● מצד אחד, אלה שמנצלים הפוגה בין האזעקות כדי למהר ולמלא עגלה - ומצד שני אלה שמעדיפים להזמין מהבית גם במחיר של אי-ודאות לגבי המשלוח ● הפסיכולוגיה שמאחורי הקניות

מי נפגע יותר מגירושים? מחקרים חושפים תשובה מפתיעה

מה עשתה המלחמה לזוגות ישראלים, ומה גילו חוקרים מאוניברסיטת מלבורן על הקשר בין עלייה במקרי האובדנות לטקטיקות ההתמודדות עם פרידה? ● מחקרים חדשים מזהירים: גירושים הם נקודת שבר מסוכנת דווקא לגברים

במקום קניונים וטיסות, עברנו לרכישות לבית. זו כלכלת ההתבצרות

לפי נתוני שב"א, מרכז טאוב והלמ"ס, מתחילת המלחמה נרשמה קפיצה בהוצאות על מוצרי חשמל, טקסטיל והיגיינה ● מומחים משייכים זאת למעבר מכלכלת חוויה לכלכלת מוצר, שבה הבית הופך למרכזי ולעוגן רגשי ● "בעת איום אנחנו מתבצרים דרך רכישה כדי להרגיש בשליטה"

בסוף מתרגלים להכול? מחקרים חדשים משנים את מה שחשבנו

מחקרי כלכלה התנהגותית מתחילת המאה הראו שאחרי שינויים גדולים בחיים, טובים ורעים, רובנו נחזור ונתייצב פחות או יותר על רמת האושר הבסיסית שלנו ● אלא שבשנים האחרונות מתרבים המחקרים שמציירים תמונה מורכבת יותר ● מהם האירועים שהאבולוציה השאירה לנו "זנב של חוסר התרגלות"?

"בום בלב": מה קורה לישראלים שגרים בחו"ל בזמן מלחמה

כשאזעקות תכופות שולחות אותנו לממ"ד, וחזרה לשגרה נורמלית לא נראית באופק, קשה לגלות אמפתיה כלפי מי שהחליטו לעזוב את הארץ ● אבל שיחות עם חוקרים ומטפלים מראות שבימי מלחמה הישראלים המהגרים סובלים מטראומה ייחודית, שרק עכשיו מתחילים להכיר בה

איזה דור גדל פה? המחקרים שבדקו את השפעות המלחמה על ילדים

מחקרים מהארץ ומהעולם עקבו אחרי ההשלכות של מצב מלחמה מתמשך על מצב הילדים מבחינה נפשית, בריאותית וחברתית ● מפגיעה ביכולות האקדמיות ועד התפתחות הפרעות חרדה וסיכון מוגבר למחלות - הממצאים מדאיגים, אבל לחוקרות שדיברנו איתן יש גם מסרים מעודדים, וכמה המלצות שאפשר ליישם כבר עכשיו

מרגישים שהעומס מקשה עליכם? שלא תעזו להפחית משימות

<strong>עם מי מדברים?</strong> עוז גוטרמן, פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר־אילן ● <strong>על מה מדברים?</strong> הקורלציה בין עומס ללחץ, איך ליצור תרבות ניהול שלא מאוימת מריבוי משימות, טיפים לניהול זמן והקשר לדמנציה

למה כל־כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה