תמ"ג (תוצר מקומי גולמי)

הנתונים מראים: אנבידיה מובילה את הצמיחה במשק הישראלי

הפעילות של אנבידיה הפכה למרכיב משמעותי כל כך בצמיחה הישראלית, עד שבנק ישראל והלמ"ס מפרסמים נתוני תוצר גם בלעדיה ● כעת, על רקע הטלטלה בצמרת ענקית השבבים, מתחדדת השאלה עד כמה הכלכלה הישראלית חשופה למה שקורה בחברה

הפסקת הסיוע האמריקאי תסבך את הדרך להורדת יחס החוב של ישראל

הוצאות הביטחון התופחות והאפשרות להפסקת הסיוע האמריקאי עלולות להעמיק את הגירעון ● היקף ההוצאה שתידרש מסבכת את המשימה לחזור למתווה של יחס חוב–תוצר יורד, והשירותים החברתיים עלולים שוב לשלם את המחיר ● מהן החלופות שעל הפרק?

הגירעון מעמיק, המסים על הפרק: החשבון הכלכלי שמחכה לממשלה הבאה

תוצאות הבחירות השאירו את המערכת הפוליטית בלתי מוכרעת, אך הכלכלה הישראלית לא יכולה להמתין ● הזינוק בדרישות הצבאיות, הקופה המדוללת של מס רכוש ורפורמות המיסוי הנדרשות יעמדו במרכז סדר היום ● המומחים כבר מזהירים: "המשימה הראשונה תהיה ריסון תקציב הביטחון, כי ההוצאה כרגע בלתי נשלטת"

400 מיליארד שקל זו רק ההתחלה: ההכרעה של הממשלה הבאה

פער מיידי של 25 מיליארד שקל מעמיד את האוצר ומערכת הביטחון במסלול התנגשות, אך האתגר האמיתי יתחיל במימון תוכניות ההתעצמות של צה"ל בגובה מאות מיליארדים ● ברקע: היעדר תוכנית רב־שנתית לצה"ל ואזהרות הנגיד כי זינוק בהוצאות ללא התאמות, ימנע את הורדת יחס החוב־תוצר ויפגע באזרחים

הגירעון צפוי להצטמצם עד סוף השנה, וזה קשור לביצועים של אנבידיה

בלידר שוקי הון מעריכים כי הגירעון בסוף השנה יעמוד על 4% בלבד, לעומת יעד 4.9% ● הסיבה: הזינוק בייצוא של אנבידיה הוביל לגידול חריג בגביית המסים ● אלא שלמרות חבל ההצלה הפיסקלי, בשוק מעריכים כי מדובר בפלסטר זמני שלא ימנע לבדו את התייקרות החוב

הלמ"ס מעדכנת את נתוני התוצר: המשק צמח ב־14.9% ברבעון השני

הלמ"ס עדכנה מעט מטה את אומדן התוצר הישראלי ברבעון השני מ־15.4% ל־14.9%, וכן את הפגיעה בצמיחה בעקבות המבצע באיראן ● העלייה ברבעון השני מיוחסת לריבאונד לאחר "שאגת הארי", ונרשמה בכל רכיבי התוצר המרכזיים, בהם הצריכה הפרטית, ההשקעות, היצוא והיבוא

נתניהו התגאה שהוריד את מחירי הדירות. הוא צדק, אבל יש כוכבית

ראש הממשלה התראיין ל"פטריוטים" וציין את הוזלת מחירי הדירות - אך הוא נמנע מלדבר על ההתייקרות בשוק השכירות ● והמונח "תל"ג" שוב יצא מפיו של נתניהו, אלא שאנשי מקצוע טוענים שצריך להסתכל על פרמטר אחר ● המשרוקית של גלובס בודקת את ראיון נתניהו

יפן ואירופה על חשבון ארה"ב: החוב העולמי בשיא, ואלה ההשלכות

החוב העולמי הגיע ל-353 טריליון דולר - רמה שלא נראתה מאז ומעולם ● האם זו בסך-הכול עדות להתרחבות טבעית של הכלכלה, או שזה סימן למשבר שהולך ומתקרב? ● <strong>המשרוקית של גלובס עם המשמעויות של התקדים הכלכלי ההיסטורי</strong>

עשירים על הנייר, נחנקים בבנק: הדיסוננס של כלכלת ישראל

נתוני המאקרו של המשק הישראלי מספרים סיפור מרשים של הצלחה, עם שווקים שמפגינים חוסן ועמידות יוצאת דופן מול משברים ● אלא שמאחורי החזית המשגשגת מסתתרת מציאות שוחקת: יוקר מחיה מזנק, פקקים אינסופיים ומגמת ירידה מתמדת ברמת החיים ● סדרת הכתבות של גלובס צוללת אל שורש הפרדוקס, בניסיון להבין מדוע העושר הלאומי מסרב לחלחל אל החיים עצמם ● <strong>בין המאקרו למיקרו, פרויקט מיוחד</strong>

מחיר המלחמה: הכלכלה הישראלית התכווצה ב-3.3% ברבעון הראשון

ברבעון השנתי של 2026 המשק הישראלי התכווץ בקצב שנתי של 3.3% ● הצניחה תואמת את הערכות הכלכלנים שפורסמו בשבועות שקדמו לפרסום - ומהווה היפוך מהיר ממגמת ההתאוששות שאפיינה את המחצית השנייה של 2025

האוצר חותך את תחזית הצמיחה ומציג שלושה תרחישים להמשך

עם פרוץ המלחמה באיראן ובלבנון ולקראת עדכון התקציב, האוצר חזה פגיעה מתונה של כ-0.4 נקודות האחוז בתוצר של שנת 2026 ● ואולם כעת מסביר הכלכלן הראשי כי "הערכה זו התבססה על הנחת תרחיש של לחימה קצרה", אך משזו התארכה - כעת הוא מעדכן את תחזיות הצמיחה תחת מספר תרחישים אפשריים להמשך הלחימה

פחות טוב במבט שני: הצמיחה ב-2025 עודכנה מעט כלפי מטה

שיעור הצמיחה בשנה שעברה עומד על 2.9% - כך עולה מאומדן שני שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ● מדובר בירידה קלה ביחס לההערכה הראשונה, שעמדה על 3.1%

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

לבנק ישראל יש מדד חדש שהוא בוחן לפני החלטת ריבית. כך זה עובד

בנק ישראל פרסם לאחרונה מדד חודשי חדש לפעילות המשק ● איך הוא בנוי, ומי אמור להיות מושפע ממנו? ● <strong>המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים</strong>

האוצר: תשלומי הריבית על החוב יהיו גבוהים ב־50% ביחס לערב המלחמה

גיוס חוב של חצי טריליון שקל, סביבת ריבית גבוהה ופרמיית סיכון שטרם התאפסה הביאו לזינוק בהוצאות הריבית של ישראל ● הצד האופטימי: חלק ניכר יתגלגל לפנסיות של הישראלים

ה־OECD: הצמיחה החזקה לאחר המלחמה לא תסתכם בריבאונד קצר

תחזית הארגון לצמיחה בשנה הקרובה נמצאת באמצע בין צפי בנק ישראל למשרד האוצר ועומדת על 4.9% ● בניגוד להערכת האוצר כי צפויה שנת ריבאונד חד־פעמי, ב-OECD צופים כי קצב הצמיחה החזק יימשך גם ב־2027 לצד ירידה באינפלציה, הורדות ריבית ופריחה ביצוא ● עוד צוין כי "הפסקת האש אמורה להסיר מקור של היסוס לעשות עסקים עם ישראל"

מסמך האוצר חשף בטעות: הכנסות המדינה יקפצו ב־33 מיליארד שקל

התחזית נחשפה בדוח החודשי של החשב הכללי - ומציגה עודף של 12 מיליארד שקלים בהכנסות, לצד ירידה אנומלית בצמיחה ● ההכנסות ב־2026 צפויות לגדול משמעותית

הצריכה הפרטית בריבאונד משמעותי ברבעון השלישי - קצב של 5.3%

התוצר רשם ברבעון השלישי של 2025 עלייה של 12.4% לעומת הרבעון הקודם - כך עולה מאומדן ראשון שמפרסמת היום הלמ"ס ● בהשוואת הרבעון השלישי למקבילו אשתקד, העלייה בתוצר מתונה יותר ועומדת על 3.5%, אך עדיין מדובר בקצב צמיחה שעולה על תחזיות הכלכלן הראשי באוצר

נתניהו חלק שבחים לכלכלת ישראל. על מה הוא דיבר, ועל מה לא?

ראש הממשלה בנימין נתניהו הציג בפתח המושב הרביעי של הכנסת שורת הישגים שרשמה כלכלת ישראל במהלך המלחמה ● השווקים הפיננסיים מגיעים לנתונים חסרי תקדים, אבל הם מספקים תמונה חלקית בלבד&nbsp;● <strong>המשרוקית של גלובס</strong>

לקראת דיוני התקציב ל־2026: הגיע הזמן לחוק יסוד השקעה בעתיד

ההשקעה הציבורית בישראל נמוכה בכ־50% מהממוצע הבינלאומי, בזמן שמשאביה נשחקים בהוצאות קצרות טווח כמו מענקים וסובסידיות ● האם יעלה על הדעת שמדינה תתנהל בפחות אחריות מתאגיד? כדי לתקן את העיוות, נדרש חוק יסוד חדש: "אחריות בין-דורית וחלוקת תקציב המדינה" ● <strong>דעה</strong>