מדיניות פיסקלית

שני הבנקאים הבכירים שנאבקים על הובלת כלכלת גוש האירו

לאחר הודעת נשיאת הבנק המרכזי האירופי הנוכחית כריסטין לגארד כי תפרוש מהתפקיד, שניים מתמודדים על המשרה ● קלאס קנוט ההולנדי שנתפס כמי שדוגל ביציבות מחירים מעל הכול ומייצג גישה נצית - ומולו פבלו הרננדס דה קוס הספרדי שתומך במדיניות מוניטרית מקלה יותר

הפסקת הסיוע האמריקאי תסבך את הדרך להורדת יחס החוב של ישראל

הוצאות הביטחון התופחות והאפשרות להפסקת הסיוע האמריקאי עלולות להעמיק את הגירעון ● היקף ההוצאה שתידרש מסבכת את המשימה לחזור למתווה של יחס חוב–תוצר יורד, והשירותים החברתיים עלולים שוב לשלם את המחיר ● מהן החלופות שעל הפרק?

400 מיליארד שקל זו רק ההתחלה: ההכרעה של הממשלה הבאה

פער מיידי של 25 מיליארד שקל מעמיד את האוצר ומערכת הביטחון במסלול התנגשות, אך האתגר האמיתי יתחיל במימון תוכניות ההתעצמות של צה"ל בגובה מאות מיליארדים ● ברקע: היעדר תוכנית רב־שנתית לצה"ל ואזהרות הנגיד כי זינוק בהוצאות ללא התאמות, ימנע את הורדת יחס החוב־תוצר ויפגע באזרחים

יפן ואירופה על חשבון ארה"ב: החוב העולמי בשיא, ואלה ההשלכות

החוב העולמי הגיע ל-353 טריליון דולר - רמה שלא נראתה מאז ומעולם ● האם זו בסך-הכול עדות להתרחבות טבעית של הכלכלה, או שזה סימן למשבר שהולך ומתקרב? ● <strong>המשרוקית של גלובס עם המשמעויות של התקדים הכלכלי ההיסטורי</strong>

בכיר לשעבר באוצר מציג: 5 צעדים להורדת יוקר המחיה בישראל

ארבעה חודשים לאחר שפרש, מנתח החשכ"ל לשעבר בראיון לגלובס את הפער בין נתוני הצמיחה המרשימים לסל הקניות, המשכנתא והפקקים ● אלו לדבריו המהלכים שיאפשרו למאקרו לחלחל לחיי היום-יום ● <strong>בין המאקרו למיקרו, פרויקט מיוחד</strong>

בנק ישראל מאותת: התקציב שיאושר לא יחזיק

בזמן שבוועדת הכספים מאשרים תקציב רווי כספים קואליציוניים והטבות מס פופוליסטיות, בבנק ישראל מזהירים: הגירעון ימשיך לנסוק ופרמיית הסיכון תכביד על המשק ● ללא רפורמות מבניות, נכתב בדוח, ושילוב אוכלוסיות בתעסוקה, ישראל עלולה להיקלע לסחרור חוב

קרן המטבע נגד מיסוי הבנקים וסבסוד המשכנתאות: "סיכון מוסרי"

ה-IMF פרסמה היום דוח ראשוני על כלכלת ישראל, המציג תמונה אמביוולנטית: מצד אחד, הערכה לחוסן המשק שהתאושש במהירות לאחר הפסקת האש בעזה; מצד שני, אזהרות ברורות כי המדיניות הפיסקלית הנוכחית אינה מספקת, והמלצות לצעדים שהממשלה כנראה לא תשמח לאמץ

החוב זינק, איך הסיכון של ישראל ירד כמעט לרמתו טרום המלחמה?

בחודש אוקטובר פרמיית הסיכון של ישראל המשיכה לרדת ואף חזרה כמעט לרמתה ב־2023 טרם המלחמה ● אז למה המשקיעים מרגישים בטוחים כל כך לגבי ישראל? מתחת לכותרות המלחיצות וגיוס החוב לטובת המלחמה, היצוא הישראלי המשיך להיות גבוה מהיבוא, מה ששמר על העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים

הוצאות הממשלה מזנקות? זה מה שמונע מהן להשתולל

המלחמה הביאה לזינוק בכספים שמשלמת המדינה, והתקציב עומד להיפתח מחדש ● מהו המנגנון ששומר על רמה נשלטת של הוצאות ממשלתיות? ●<strong>&nbsp;המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים</strong>

דחיית המטרו בישראל: סימפטום לכשל תכנוני - או טרילמה פיסקלית

נראה כי בישראל לעתים מוותרים על הוצאות עבור שירות לציבור, אשר נדחה או נדחק משיקולים של "אין תקציב כרגע", גם כאשר התועלת ארוכת הטווח ברורה ● הדחיות החוזרות במטרו אינן רק אירוע נקודתי של עיכוב או קושי טכני - הן למעשה סימפטום לכשל מבני עמוק יותר במנגנון קבלת ההחלטות

מה מלמדים נתוני הוצאות כרטיסי האשראי של ינואר

היקף הרכישות בכרטיסי אשראי עלה ב־2.2% בתוך חודש, נתון המשקף גידול בצריכה הפרטית ● זאת, חרף הערכות מוקדמות שצפו ירידה בתחילת 2025, ברקע כניסת שורת העלאות מסים לתוקף

מדיניות "האפס השחור" שהובילה לנפילת הממשלה בגרמניה

קרב בין מפלגות על מדיניות "האפס השחור", לפיה הממשלה מחויבת שלא להיכנס כמעט לגירעון תקציבי, הוביל לפירוק הקואליציה בגרמניה ולפיטורי שר האוצר ● בדרך לבחירות, הדעות חלוקות: מומחים טוענים כי המדיניות מזיקה, אך בסקר אחרון עולה כי רוב הציבור תומך בה