הקפאת נכסים

העליון: אור ירוק לסעד חריג שהקפיא נכסים בחו"ל של נושא משרה

בית המשפט העליון דחה ערעור על פסק דין שנתן "צו מרווה" כללי המקפיא את רכושו של נושא משרה שיש לו נכסים בחו"ל, המוגבל לסכום של 17 מיליון שקל ● "צו מרווה" הוא סעד זמני חריג, אישי, שמעולם לא נעשה בו שימוש בישראל בסכסוך עסקי

משטרת ישראל יכולה להקפיא ארנק דיגיטלי בחו"ל ללא צו - איך?

ביהמ"ש העליון קבע כי משטרת ישראל מוסמכת לפנות אל חברות זרות המנהלות ארנקים דיגיטליים ולבקש מהם להקפיא באופן וולנטרי, ללא צו שיפוטי, נכסי קריפטו החשודים כקשורים לעבירות פליליות

המשטרה ביקשה להקפיא חשבון קריפטו זר - ונבלמה ע"י בית המשפט

ניסיון המשטרה להקפיא נכסי קריפטו בשווי מיליוני דולרים בארנק דיגיטלי של Tether נעצר בבית המשפט המחוזי, לאחר שנקבע כי אין סמכות לפעול מול חברה זרה שאינה כפופה לדין הישראלי - גם כשהיא משתפת פעולה ● ברקע: חקירת פרשת הונאה עולמית בשם "העוקץ הרוסי", שבמסגרתה לפי החשד הועברו כספים גנובים מחוץ לישראל

למה ביהמ"ש הקפיא נכסים של איש עסקים בהיקף 17.6 מיליון שקל?

ביהמ"ש קיבל באופן חלקי תביעה נגד יו"ר דירקטוריון בחברה צרפתית המוחזקת בידי חברה ישראלית ליבוא משקאות, והורה על "צו מרווה" בגובה 17.6 מיליון שקל, המהווים את סך הכספים שהתובעים הלוו לחברות ● מדובר בסעד זמני חריג במשפט האזרחי, שכן בניגוד לעיקול רגיל, הצו אינו "תופס" נכס מסוים אלא מופנה אישית כלפי הנתבע

האם בקרוב יוכלו להקפיא לכם נכסים וכספים ללא צו?

לפי הצעת חוק חדשה, לרשות לאיסור הלבנת הון תינתן סמכות להקפיא נכסים גם אם בעליהם אינו תחת חקירה פלילית - אלא קיים חשד מצד הרשויות ● המטרה: התאמה לסטנדרטים בינלאומיים ואפשרות תגובה בזמן אמת ● החשש: זכויות אזרח ייפגעו